\ יום ועוד יום
״עוד יום עובר, עוד יום חלף, אני פה ואת במרחק
קרובים, אך רחוקים -רואים אך לא מבינים
...כמערבולת בלב ים - שנינו גועשים
כים שקט שנצפה במרחק - התחיל לגעוש אט אט
הוא אסף גם אותי בדרך - ואין כאן שליטה
ואני מסתחרר בליבי אהובה
אולי כבר תבואי ותצילי לבב, אולי תושיטי משוט
ואולי את היד-
להרגיש ולחוש ולדעת בפנים - אולי קרן אור תחדור לליבך ותאיר האמת מבפנים
אולי אדע כשיחלפו הימים, האם הים היה סוער לשנינו (או נדמה לי) - והוא היה רק אצלי מבפנים״
\ מילים מילים
״ואני כותב, כך יוצאות המילים
על הדף נכתבות הן - כמו היו עם חיים
הן נושמות ובוכות - מחסירות פעימה
רועדות וזורמות הן - האחת אחריי השנייה
על הדף הלבן הן נראות נקיות - כאילו התהדרו בשבילך הקורא, ולך ציפיות.
מרמזות ושותקות ומחביאות פה דבר
?התוכל להבין את הרמז שנמסר
תהנה מהן, תלטף, תרגיש ותבין - כי רק עבורך הקורא, נכתבו המילים
\ סיפורו של היין האדום
:היו היה יין אדום...ניגש אליו המוכר ושאל
״אדומי, איך זה שאתה מכולם על המדף עדיין ממשיך להיות מבוקבק - הרי השעם אותך אוטם ואינך מספיק להתחמצן...ואילו שאר חברייך הלבנים - חוגגים....״
:אמר לו היין האדום
מוכר טיפשון...ככל שאדחה את החגיגות - ערכי יעלה ועם הזמן את כיסך אמלא"... הרי עם השנים חברים מהזן שלי
רק משתבחים -